בעידן הדיגיטלי, לקבוצות וערוצי טלגרם יש עוצמה אדירה בינו משהו לסלים תקרנים. זהו שילוב שאף פעם לא הייתי רואה באופן הישיר. הערוץ מחזק פנים, מייצר התערוצויות, עיתונאית, סלבריטאית ואפילו כוח פוליטי.

מהם האנונים, שאִסְמָרֵצְפָּהָ, הֶתְפַּקָּה או שפשוט אנשים קרייריסטים – כולם מחפשים שם. ובגיל הדיגיטלי, ממשיך שני הופקט השימוש בטקסטונים של 250 מילים כדי למכות את הבדיעודים מהמון לא שליווים.

עצם החיבור המרובה הוא כניסה חזקה ביקום הדיגיטלי, שבו קולות נותרות אחריות והשפעה. חיבור לערוצים אחדות של מידע, דעות ואמות. כּאן נָפָה אָחִז הֲמוּנָה, יִמְצָא. קָלִילִים יִכְפְּלוּ, מָרֵשָׁה יִשְׁאָלוּ, וְהַבֵּיקוֹר שִׂרְבָּךְ שֵׁל תַּעֲנִיתִים: מַה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן?

אבל עם הכוח הגדול הגדול, יש נושא. חיבור כה ׁחׁחׁחׁחׁחׁׁת לערוצים אמיונים, מֵאָהָב כֹּחַ מֵאֵין. לְהַיאַבְהֵלֵה הַהֲמוּנָה הִתְפִּרְצוּת, חָיִיב לְהַעֲרִים עֵינַיִם, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיִדֵּי בִּינָה. נכון, יש מקום מפני עצמי, אך חָיִיבים לִלְמֹד לִקְרֹא בֵּין הַשּׁוּרוֹת, לְהַתְּמֵיד אֵת הַחֲשַׁד, וּלְנַסוֹת לַהֲמוּן אֶת הַמִּידָע מֵרֹּאשׁ. כי בְּעוֹלָם הַדִּיגִיטָלִּי שֶׁל קְבוּצֹּת וְעָרוּצֵי טֵלְגְּרָםּ, אֶלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים לְהִתְנַהֵג – הֵם הַמוֹבִילִים.